שאלה- בהתאם לסעיף 20(א) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התש"ף-2020 "החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 120 ימים". חברה הגישה השגות על מענקים כאמור ולא קיבלה מענה להשגות שהגישה למרות שחלפו מעל 120 ימים ממועד ההגשה. מאחר ונקבע בחוק מועד קבוע לסיום הטיפול בהשגה שהוגשה, אבקש לברר את השלכות העניין מבחינה מהותית ומבחינה מנהלית פרוצדוראלית. אבקש לבסס את התשובה על הדין הקיים לרבות פסקי דין והנוהג במקרים של הגשת השגות על החלטות של פקיד השומה.
תשובה
סעיף 20(א)(1) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התש"ף-2020 (להלן: "החוק") קובע כדלקמן:
" 20. (א)
- הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע למענק הניתן לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 120 ימים;"
קרי, הוראת החוק קובעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי ההחלטה בהשגה צריכה להינתן בכתב בתוך 120 ימים ממועד הגשת ההשגה.
אדרבה הוראת החוק קיצצה את מכסת הימים שנקבעה בסעיף 4א להחלטת הממשלה מס' 5051 (להלן: "החלטת הממשלה") ביחס לחודשים מרץ- אפריל 2020 ביחס למתן החלטה בהשגה שעמדה על 180 ימים.
אלא שפועל אנו עדים לכך שרשות המסים אינה מקפידה על סד הזמנים שבחוק. התנהלות זו זכתה אף זכתה לביקורת מצד ועדות הערר. כך למשל, בעניין ועדת הערר בתיקי ערר 1023-21 ו- 1024-21 בעניין כ.מ. סלאמה יזמות עסקית בע"מ נ' רשות המסים (להלן: "עניין סלאמה"), הביעה הוועדה את חוסר הנחת העולה מהתנהלות המשיבה, אשר אינה מקיימת את הוראות החוק והחלטת הממשלה ובלשונה:
"הוועדה סבורה כי הקפדה על לוחות זמנים מהירים לקבלת החלטות בהשגות שהגישה העוררת, שזורה בתכלית המענק ההשתתפות בהוצאות קבועות, ומהווה חלק מרכזי ממנו. שמו של חוק התכנית לסיוע כלכלי מעיד על תכליתו, הוא נועד לסייע לעסקים בשעת משבר כלכלי שהמדינה לא ידעה כדוגמתו, במיוחד לעסקים שכושר השרידות שלהם נמוך והם משוועים לכל מענק בכדי "להשאיר את הראש מעל המים" – מכאן שממד הזמן מצוי בליבת העניין."
עם זאת בהעדר סנקציה על איחור במתן החלטה בהשגה קבעה ועדת הערר על בסיס פסיקת בית המשפט העליון (ראו למשל בג"ץ 188/63) כי מדובר בהוראה מדריכה ומנחה בלבד אשר אינה מצדיקה את ביטול החלטת המנהל בהשגה –
"בעניינינו, אין מחלוקת כי בהחלטה 5015 ובחוק התכנית לסיוע כלכלי לא נקבעה כל סנקציה בשל אי עמידה במועדים שנקבעו, ומכאן שמדובר בהוראה בעלת אופי מדריך בלבד, שתכליתה לתחום מסגרת זמן ראויה למתן החלטה בהשגה."
ובהמשך:
"השאלה שעולה היא מה הדין במקרים בהם הרשות המנהלית חורגת ממועד שנקבע בהוראה מנחה? במקרים כאלה נקבע כי החריגה אינה מהווה עילה לבטלות האקט החורג, בכפוף לעילת הסבירות הכללית המחייבת את הרשות לפעול במהירות הראויה."
על דברים אלו חזרה ועדת ערר לענייני קורונה בערר 1140-21 + ערר 1141-21 + ערר 1142-21, הקבלן 45 בע"מ נ' רשות המסים.
למיטב ידיעתנו זוהי הפרשנות המקובלת גם כעת בעת מתן התשובה.
סיכומו של דבר, נראה כי על אף שרשות המסים אינה עומדת בתחומי הזמן הקבועים בחוק ובהחלטת הממשלה, ועדות הערר משקיפות על כך בסלחנות ואינן דוחות את ההחלטה בהשגה רק בשל האיחור האמור.
לשם איזון הדברים והשלמת התמונה יצוין, כי למיטב ידיעתנו גם איחור בהגשת השגה ואף בהגשת בקשה לקבלת מענקים זוכה ליחס סלחני מצד רשות המסים, בפרפרזה על אמרת חז"ל – "נאה לא מקיים נאה לא דורש".
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים