– רקע כללי על המלחמה והשפעתה על מצבן הכלכלי של חברות הזנק בישראל.
נוכח מתקפת הטרור הרצחני שהתרחשה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), הכריז שר הביטחון באותו היום על "מצב מיוחד" בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
לאור מצב זה פונו רבים מהישובים בגבול עזה ובגבול הצפון ובמצב הקיים עד כה , חברות רבות ברחבי הארץ בכלל ובאזורי הספר בפרט לא המשיכו לפעול למשך תקופה של חודשים רבים וחלק גדול כלל לא פועלים עד כה.
מלחמת חרבות ברזל שונה ממרבית הסבבים להם לצערנו התרגלנו ואשר היו קצרים בזמן ביחס לאורך המלחמה הנוכחית. על כן הפגיעה הינה משמעותית בהיקפה הכלכלי, מאשר באירועי לוחמה קודמים.
רבות מהחברות ביישובי הספר הגישו ומגישות בימים אלו תביעות לפיצויים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות במסלולים השונים אשר המחוקק קבע דהיינו מסלול מחזורים או לחילופין מסלול אדום . עם זאת רבות מחברות ההזנק ( מו"פ) לא הגישו עד כה תביעות עקב אי יכולתן לכמת את הנזקים הכלכליים וחוסר הידע באשר לראשי הנזק שהן יכולות לתבוע .
הייחודיות של חברות הזנק (סטארט-אפים) באשר לנזקים בתקופת מלחמה
חברות הזנק באזורי ספר, בתקופת מלחמה סובלות כמו יתר החברות מהבעיות הבאות-
1.פגיעה בתשתיות- נזקים למבנים, לציוד או לתשתיות הטכנולוגיות.
2.חוסר גישה למשרדים -היעדר יכולת לפעול פיזית במתקני החברה.
3.קשיים לוגיסטיים- הובלת חומרי גלם, קיום פגישות עסקיות ותהליכי שילוח בינלאומיים מושפעים מהמצב הביטחוני.
הייחודיות של חברות הזנק (סטארט-אפים) באה לידי ביטוי בכמה מאפיינים מרכזיים שהופכים את הפגיעה שלהן מאירועי מלחמה או משברים ביטחוניים למשמעותית במיוחד. כדלקמן-
חברות הזנק מתמקדות בשלבי פיתוח ראשוניים של מוצר או טכנולוגיה, כאשר עצירת הפעילות אפילו לזמן קצר עשויה לשבש את לוחות הזמנים וזאת משום שפיתוח טכנולוגי דורש עבודה רציפה, ולעיתים קרובות עצירה מובילה לאובדן מומנטום ולצורך לחזור על שלבים מסוימים. כתוצאה מכך תהליכים הקשורים לפטנטים או לעמידה בדרישות רגולטוריות עלולים להתעכב ובין השאר לייצר נזקים כלכליים כדלקמן-
- עיכוב במועד ההשקה יכול לאפשר למתחרים להשתלט על שוק היעד.
- רוב הסטארט-אפים ממומנים על ידי קרנות הון סיכון או משקיעים פרטיים, שמחפשים תשואה מהירה והשגת אבני דרך מוגדרות. עצירת הפעילות משדרת חוסר יציבות למשקיעים, מה שעלול להרתיעם מהמשך השקעה.
- עיכובים מתמשכים או חוסר יכולת להציג התקדמות עלולים להוביל להפסקת המימון או תנאים מחמירים בהשקעות עתידיות.
- סטארט-אפים מתבססים על צוות קטן ומיומן. פגיעה באזור גיאוגרפי שבו יושבת החברה יכולה לגרום לעזיבת עובדים חיוניים, במיוחד כשמדובר באיומי ביטחון מתמשכים. מציאת עובדים חלופיים היא אתגר יקר שדורש זמן רב.
- חברות סטארט-אפ לרוב אינן רווחיות בשלבים המוקדמים שלהן ותלויות בכספי משקיעים לכיסוי הוצאותיהן. אין להן רזרבות כספיות משמעותיות שיאפשרו להן לספוג הפסדים הנובעים מעיכוב בפעילות.
כתוצאה מהאמור לעיל , לעיתים נמצא כי הנזק הינו מוחלט כך שחברת הזנק שגייסה ערב המלחמה כסף ממשקיעים, הגיעה לסוף דרכה לאור אירועי המלחמה .
תביעת פיצויים מקרן הפיצויים
חברות אשר אינן חברות הזנק נפגעו בתקופת המלחמה וכתוצאה מכך בדרך כלל מחזור ההכנסות שלהן פחת או שההכנסות שלהן נעצרו לחלוטין. במקרים אלו הפיצוי אשר מבוסס על הוראות החוק והתקנות במסלולים שונים מאפשר תביעת פיצויים באופנים ומסלולים שונים כגון פיצוי על הוצאות שכר, פיצוי על הוצאות קבועות ופיצוי בשל ירידת מחזורים וכמובן המסלול אשר בו ניתן לתבוע ראשי נזק נוספים הינו המסלול האדום.
לכאורה ניתן לומר כי לא נמצא בחוק ובתקנות בסיס כלכלי לפיצויים לחברות הזנק וזאת משום הייחודיות של חברות אלו אשר ראשית, אין להן מחזור הכנסות ובנוסף אופן כימות הפגיעה בהן הינו מורכב .
כך יוצא במקרים רבים כי למרות שחברות הזנק נפגעו פעמים רבות באופן קשה ואף חלקן הפסיקו לפעול, כלל לא ברור להן כיצד להגיש את התביעה לקרן מס רכוש ופיצויים ואיך לכמת את התביעה.
תביעה לפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות מכוחו לחברות הזנק
כפי שפרטנו , חברות הזנק שנפגעו מתמודדות עם אתגרים משמעותיים יותר בהשוואה לעסקים מסורתיים, ולכן יש מקום להתייחסות מיוחדת בתביעה לקרן הפיצויים, ויש לבצע ניתוח כלכלי הדורש מומחיות רבה לטובת בחינת הנזק . אובדן נתח שוק ואובדן אמון משקיעים לדוגמה , אינו אירוע אשר קל לכימות ועל כן תידרש עבודת מומחים אשר ידרשו לבסס טענות אשר חלקן תהיינה חדשניות ובתי המשפט ידרשו לבחון תביעות אלו ולקבוע החלטות אמיצות לטובת חברות ההזנק אשר נפגעו .
דוגמה לראשי נזק אפשריים אשר חברות ההזנק תוכלנה לתבוע :
- הפסד נתח שוק פוטנציאלי בארץ או בחו"ל .
- פגיעה בגיוס משקיעים
- עצירת פיתוח המוצר אשר תגרום לדחייה בגיוס לקוחות ודחיית ייצור עתידי
- פגיעה בתשתיות, ציוד, מחשבים וכדומה
- פגיעה כתוצאה ממחסור כוח אדם בהמשך פיתוח המוצר
- ירידה בשווי החברה כתוצאה מדחייה בפיתוח המוצר, מצב המדינה עקב המלחמה וכדומה
- תשלום שכר עובדים למרות העצירה בפעילות החברה
סיכום והמלצות
ראשית יש לדרוש מהמחוקק שינוי חקיקה אשר תתאים לחברות מסוג חברות הזנק.
כפי שצוין לעיל, חברות הזנק מתמודדות עם אתגרים ייחודיים הנובעים מאופיין הפיננסי, התלות בפיתוח מתמשך, והצורך המתמיד בגיוס משאבים והתקדמות טכנולוגית. אירועים כמו מלחמות ונזקי ביטחון משפיעים עליהן בצורה משמעותית, שכן הם משבשים את רצף הפיתוח, פוגעים באמון המשקיעים ומעכבים את כניסת המוצר לשוק.
פיצויים בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א–1961, הם קריטיים לשיקום חברות הזנק. תהליך זה מאפשר לחברות אלו להבטיח המשכיות, לשמר את עובדיהן ולהמשיך לתרום למשק הישראלי ולכלכלה הגלובלית.
המלצתנו באשר לחקיקה לעתיד לבוא הינה כדלקמן-
1. שיפור מנגנוני הפיצויים לחברות הזנק – התאמת הקריטריונים לזכאות כך שיכירו בהשפעות הייחודיות על סטארט-אפים, כגון עצירת פיתוח והשפעתה על גיוס משקיעים והקלה בתהליך ההוכחה של נזקים עקיפים, תוך מתן גמישות במתודולוגיית החישוב.
2. הנגשת התהליך לחברות הזנק-פיתוח מסלולים ייעודיים עבור סטארט-אפים בתוך קרן הפיצויים, עם ליווי מקצועי לתביעות פיצויים. הקמת פורטל דיגיטלי ייעודי שיאפשר הגשת בקשות במהירות ויעילות, כולל הדרכות מותאמות לעסקים טכנולוגיים.
3. סיוע נוסף מצד המדינה- מתן מענקים ייעודיים לשיקום הפעילות במקרים חמורים במיוחד, מעבר לקרן הפיצויים הקיימת. הקמת קרן תמיכה פרטנית לחדשנות טכנולוגית באזורים שנפגעו באופן מתמשך, כדי לעודד סטארט-אפים להישאר באזורים אלו.
4. מעורבות של הרשויות המקומיות והתעשייה- עידוד שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות, גופים טכנולוגיים ומשקיעים ליצירת תכניות הבראה ממוקדות. הכרה ציבורית בחשיבות חברות הזנק לשיקום הכלכלה ולקידום החדשנות במדינה.
על רשויות המס, המחוקקים, והגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם כדי לשפר את הליך הפיצויים ולהתאימו למציאות הייחודית של חברות הזנק. באמצעות תמיכה נאותה, ניתן לספק לחברות אלו את הכלים הנדרשים להבטחת עתידן ולתרומתן להמשך צמיחת המשק הישראלי.
ולסיום המלצתנו לחברות ההזנק הינה אחת! תתבעו פיצוים מקרן מס רכוש ואל תוותרו על זכאותכם הטבעית לקבלת פיצויים על בסיס הנזק אשר נוצר לכם ואותו יש לגבש באמצעות מומחים. לאור הקשיים הרבים והמורכבים של חברות הזנק , מוטלת החובה על חברות אלו לתבוע את הפיצויים באופן פרטני , כול חברה בהתאם למצבה הייחודי והפגיעה הייחודית אשר גרמה לה נזק כלכלי .
