מסלול אדום חרבות ברזל – פסיקה עקרונות ותנאים

בסעיפים 35 – 36 לחוק מס רכוש מעוגן מסלול פיצויים המאפשר לבעלי עסקים הנמצאים בתחום יישוב ספר, כהגדרתו בחוק להגיש תביעה עבור נזק בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן: "תקנות 1973").

 תנאי הזכאות להגשת תביעה לנזקים עקיפים במסלול האדום על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים:

1. עסקים אשר מצויים ביישוב ספר (רשימה סגורה, אליה נוספו במסגרת "חרבות ברזל" ישובים נוספים כגון אשקלון ומבקיעים).
2. יישוב הספר מצוי בקו העימות הרלוונטי למלחמה (רע"א 718/01 עין גדי נ' מנהל מס רכוש).
3. עסקים מחוץ ליישובי ספר אם ברשותם סניף בתחום יישוב ספר (ו"ע 8/08 טיבולי רהיטי איכות).
4. קיימת הפסקת פעילות שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף (תקנה 1לתקנות 1973):

בתעשייה – הנזק הממשי ובתנאי שהייתה הפסקת ייצור של לפחות 24 שעות.

במסחר ושירותים – הנזק הממשי ובתנאי שהנזק נגרם בשל הפסקת פעילות של למעלה משבוע.

בחקלאות – הנזק הממשי שיוכח – אין דרישה להפסקת פעילות מינימלית.

בתיירות – הנזק הממשי שיוכח – אין דרישה להפסקת פעילות מינימלית.

"בתי אוכל", גן אירועים, "תרבות ופנאי" – הנזק הממשי ובתנאי שהייתה הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות; עבור ביטול אירועים או קלקול חומרי גלם בשל הפסקת הפעילות – הנזק הממשי שיוכח.

פיצוי בגין עלות השכר של המעביד ששולמה בשל יום שעובד לא עבד בשל הוראות כוחות הבטחון (רלוונטי גם לעסק שאינו מצוי ביישוב ספר שמעסיק עובד ביישוב ספר).

רע"א 5902/12 מנהל קרן פיצויים ופעולות איבה נ' קיבוץ נירים (י. דנציגר):

"ביסודו של חוק הפיצויים…עומד הרעיון שנזקים שנגרמו לרכושו של פלוני עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה אינם דומים באופיים לנזקים השונים שעלולים להיגרם לרכושו במהלך חיי היום יום ושמפניהם עליו לבטח את עצמו באופן עצמאי. התפיסה הינה שנזקי מלחמה לא צריכים ליפול על כתפיו של הניזוק הספציפי לבדו, אלא "להתפזר" וליפול על כתפי הציבור כולו. ביסודו של החוק עומד, כאמור, רעיון סוציאלי של ביטוח או ערבות סטטוטוריים של המדינה לנזקים שייגרמו לנכסים עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה." 

"יש לזכור כי תכלית החוק אינה הטלת אחריות מוחלטת על המדינה לפצות בגין כל נזק שקשור בדרך כלשהי לפעולות מלחמה או איבה… הרחבת תחולתו של החוק, בדרך של פרשנות מרחיבה שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו ותכליתו, עשויה בטווח הארוך דווקא לחתור תחת התכלית הסוציאלית של החוק."

מה נדרש בתביעת נזק עקיף?

1. אופן חישוב הנזק הנטען, הכולל התייחסות להוצאה הנחסכת בגיליון אקסל.
2. דו"ח רווח והפסד לשנת הנזק ולשנה שקדמה.
3. אישורים התומכים בנזק הנטען (דוחות שמאי).
4. במקרים בהם צריך לברר פרטים נוספים, רשות המסים יכולה לדרוש מסמכים לבדיקת תנאי הזכאות ותשלום המענק.

מהו הנזק שניתן לתבוע ?

"הנזק הממשי"-

"ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם";

פסיקה לדוגמה –

רע"א 6948/13 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נגד קטיף מושב שיתופי (2015) – 

"אכן, עיון בחוק ובתקנות הנלוות מעלה כי הזכאות לפיצוי מותנית בהוכחת שורת רכיבים.

  ראשית, על התובע להוכיח כי אכן נגרמו לו נזקים – בדמות הפסד, או אובדן רווחים.

שנית, עליו להצביע על קשר סיבתי בין נזקיו ובין פעולות מלחמה או איבה קונקרטיות – להבדיל מחששות ביטחוניים ערטילאיים, אשר אינם באים בגדרי החוק…

אף בקשר סיבתי זה אין די; התובע נדרש להוכיח כי נזקיו נובעים "מחמת אי אפשרות לנצל" נכסים המצויים בתחומי ישוב ספר, או, לחלופין, מנזק מלחמה ישיר שנגרם לנכסים אלה. כלומר, פגיעה מסוימת ברווחיות הנכסים, אשר אינה עולה כדי "אי אפשרות" לנצלם, כלשון סעיף 35 לחוק שהובאה לעיל, אינה מזכה בפיצוי גם אם היא נובעת מפעולות האיבה…

לבסוף, מנהל מס רכוש רשאי להפחית מן הפיצויים אם נוכח כי התובע לא נקט אמצעים סבירים להקטנת הנזק (ראו גם תקנה 7(ב) לתקנות העיקריות)".

ע"ש 780/02 מנהל מס רכוש חיפה נגד טופ לוין תקשורת בע"מ (2003)– 

פגיעה בסיב אופטי שגרמה להשבתה של הפעילות לארבע שעות.כאשר התשלום נעשה מקופה ציבורית, אין הוא ניתן לפרשנות במנותק משיקולים ואילוצים תקציביים, ובייחוד כאשר אנו דנים בנזק עקיף;לא כל נזק הוא בר פיצוי ויש לבחון את קירבת הנזק הנטען למבצע "ענבי זעם";הפיצוי צריך להיות מוגבל בציר הזמן וקרוב למועד בו סולק גורם הסיכון;בשלב הראשון יש להוכיח קיומו של נזק ומהותו, לרבות היקפו. הגם שהפגיעה האמורה, או "אי היכולת לנצל את הנכס" אינם חייבים להביא להשבתה מלאה, צריכים הם להגיע לרמת נזק המתקרבת לאפשרות הדומה למצב של השבתה. נזק מועט או זניח, אינו בר-פיצוי, לפי חוק זה".בשלב הבא יש לקבוע את שיעור הפיצוי שיופעל על פי מבחן סבירות כאשר מבחן ה'קירבה' הוא מצומצם וסילוק גורם הסיכון או תיקונו הוא בעל משקל חשוב.על הטוען לנזק עקיף בהתייחס לשיעורו, להוכיח כי מדובר בפיצוי שהוא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמי הנזק (סעיף 38 של החוק). רק אותו נזק עקב המבצע, שנוצר במגבלת הזמן הסביר, יפוצה.

ע"מ 4933-10-22, מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' פנחס פלץ (2023)

התביעה ב'מסלול האדום' מחייבת את הוכחת הנזק הממשי והקשר הסיבתי, חרף הקשיים הראייתיים.

הנטל המוטל על הניזוק הוא אמנם על פי מאזן ההסתברויות, אך אין די בהשערות או הנחות כלליות, ויש להוכיח את הנזק.

אין די בהגשת חוות דעת שמאית, ועליה להוכיח את הנזק הקונקרטי, כך שאין בעצם הגשתה כדי להוות עמידה בנטל ראשוני כלשהו, ככל שאין בה כדי להוכיח את הנזקים הנטענים.

ככלל ייגזר גובה הפיצוי מהנזק שהוכח. אף שההלכה הפסוקה לא סתמה את הגולל על קביעת פיצוי בדרך האומדנה במקרים המתאימים, אין מקום לקביעת פיצוי על דרך האומדנה בשעה שהיקף הנזק הנטען כלל לא הוכח.

נטל ההוכחה ביחס לקשר הסיבתי בין הנזק לבין המלחמה –

ע"מ 16032-04-14, עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (2015) 

אין לדרוש כי כל אזרח שניזוק נזק עקיף ביישוב ספר בעתות מלחמה יציג בפני המנהל או בפני הוועדה ניתוח מקרו ומיקרו כלכלי מקיף וממצה על מנת להראות כי נזקו נגרם דווקא כתוצאה מהמלחמה. 

ייתכנו מקרים בהם יימצאו גורמים ספציפיים אחרים, מלבד המלחמה, אשר יסבירו את השינוי בשווי הנכס, כולו או מקצתו. אולי בסמיכות זמנים לפעולת מלחמה חלו תמורות בשווקים (מקומיים או בינלאומיים), בצד ההיצע או בצד הביקוש, שלא היו קשורות למלחמה, או הורגשו בשוק השפעות עונתיות.

כאשר לא ניתן להצביע על גורמים כאמור ולזהותם, ופרוץ המלחמה בסביבה הגיאוגרפית הקרובה היה מלווה בירידת מחירים בשוק המקומי, מותר להסיק כי השינוי בשווי הנכס נבע מהמצב המלחמתי.