בקרב משפחות עושר קיימים פעמים רבות מצבים בהם ההורים רוכשים דירות לילדים.
קיים מתח מבחינת מיסוי כאשר רשות המסים יכולה לטעון שההכנסות משכירות של הדירות שנרכשו לילדים, הינן של ההורים ולא של הילדים ובמקרים מסויימים יכולה לטעון שמספר הדירות לרבות הדירות אצל הילדים הינן בפועל של ההורים ועל כן לאור כמות הדירות יש לפעול לחייב את ההורים בהכנסות מהדירות כהכנסות מעסק.
בעניין זה רצוי להזכיר כי קיימים מספר פסקי דין אליהם יש להתייחס ובהתאם לקבל ייעוץ מיסים אשר ימנע תאונות מס .
בעניין לשם ובירן קבע ביהמ"ש העליון כי השכרה של 20-30 נכסי נדל"ן מגיעה בהכרח לרמת פעילות עסקית אקטיבית ואינם הכנסה פסיבית מהשכרה. בפסיקות אלו נקבע כי כמות הנכסים וקיומו של מנגנון הנדרש לתפעול היקף נכסים שכזה מייצר מקור הכנסה עסקי .
בעקבות פסיקת העליון פרסם מס הכנסה טיוטת חוזר ופרסם את עמדתו באתר https://www.gov.il/he/Departments/news/sa-070218
בפס"ד ע"מ 93479-14-93 ארביב נ' מדינת ישראל קבע כבוד השופט הרי קירש כי במקרה שבו אב המשפחה השכיר דירות רבות ונתן לילדיו דירות נוספות, הדירות רשומות כחוק על שם הילדים ואין מקום לטענת מלאכותיות ואילו אב המשפחה אשר היה זכאי להכנסות השכירות, נדרש לשלם את המס . כמו כן נקבע כי מקור ההכנסה הינו עסק!
בפס"ד עמ"ה (חיפה) 363-02 ישעיהו גריל נ' פקיד השומה חיפה המערער הוכיח שהדירות, כמקור הכנסה, הן של ילדיו. העובדה שהמערער מתחזק את הדירות והכנסות דמי השכירות מוזרמות לחשבון הבנק שלו אינה מלמדת אחרת. כאן נקבע כי ההכנסה הינה של הילדים .
בנוסף לאמור לעיל יש לבחון את סעיפים 82-84 לפקודת מס הכנסה העוסקים בהסבה הנתנת לביטול .
הינה כי כן , יש להערך למתן דירות לילדים בשום שכל ותוך קבלת ייעוץ מקצועי.
