עוד לא יבשה הדיו על פסק הדין מאגמה ישראל אשר ניתן על ידי כבוד השופטת אורית ויינשטיין וכבר נתנה פסיקה נוספת מהדהדת אשר קובעת נחרצות כי הן רשות המסים והן מי שנדרש על ידי המחוקק להגן על הזכאים למענקים, לא מבצעים עבודתם כראוי ואף העירה לרשות המיסים, כי היא מתנהלת בניגוד לחוק .
תקציר המקרה-
המערער, בן 64, מהנדס בהשכלתו, עלה ארצה בשנת 1990. לפני 20 שנה הקים עסק לתכנון וייצור מערכות אוטומציה למפעלים גדולים העוסקים בייצור מנועי סילון למטוסים, בשם "באור הנדסה מתקדמת. בעסק מועסקים שלושה עובדים, לרבות המערער בעצמו.
לקוחותיו המרכזיים של המערער בשלוש השנים האחרונות הם: חברת טק-ג'ט, שהיא חברת בת של חברת רולס רויס המייצרת מנועי סילון למטוסי בואינג ואיירבאס, חברת BLT – טכנולוגיות להבים, שהיא חברת בת של פראט אנד וויטני ושל חברת ג'נרל אלקטריק – העוסקות בייצור מנועי סילון למטוסי בואינג ואיירבאס; חברת חישולי הכרמל, אשר מייצרת חלקים למנועי סילון, והיא ספקית של חברת פראט אנד וויטני.
מתכונת העבודה בעסקו של המערער הינה על פי פרויקטים, דהיינו: לאחר שמתקבלת הזמנה מלקוח מופנים כל גורמי הייצור הפנויים בעסק, קרי – העובדים והמכונות, לביצוע ההזמנה, כאשר משך זמן הביצוע של הזמנה יכול לנוע בין 3 ל- 6 חודשים.
בעסקו של המערער לא היו חוזים קבועים או ממושכים. המערער עוסק בהגשת הצעות מחיר להזמנות עבודה עתידיות תוך כדי ביצוע פרויקט מסוים, אך מתחיל פרויקט חדש רק לאחר שגורמי הייצור האמורים מתפנים ומסיימים את הפרויקט הקודם .
המערער הגיש בקשות למענקים אשר כולן נדחו על ידי רשות המסים באיחור רב .
מייד עם הדחייה הגיש המערער עררים על כול הודעות הדחייה שקיבלן מאת רשות המיסים.
במסגרת נימוקי הערר ציין המערער מספר נימוקים חשובים כדלקמן –
- ענף התעופה היה הראשון לעצור פרויקטים חדשים בשל נגיף הקורונה ועל כן החלה האטה בפעילותו כבר בחודשים ינואר-פברואר 2020.
- עוד ציין המערער ציין כי המפקח מטעם המשיבה שוחח עימו טלפונית והוציא מהקשרם את ההסברים שניתנו בעל פה על-ידו במסגרת שיחת הטלפון בהליכי ההשגה. המפקח לא הבין את כוונת המערער שציין כי הפרויקט הספציפי עליו עבד הסתיים וניתנו לגביו שירותי תחזוקה, אך שאר הפרויקטים שאליהם שלח המערער הצעות מחיר ושהיו צפויות להתקבל, כמדי שנה – לא קיבלו אישור תקציבי עקב משבר הקורונה.
- המערער הדגיש בערר כי העסק לא נסגר וניתן לראות גם בשנים קודמות שהיו חודשים שבהם ההכנסות היו רק ממתן שירותי תחזוקה. עוד הדגיש המערער כי הצעות המחיר שנשלחו על-ידו ואושרו בשנת 2020 – יצאו לפועל בסופו של דבר רק בשנת 2021.
- המערער הסביר כי בפרויקט מסוים הוא אמור היה לבנות מערכות אוטומציה סביב מערכות מתוצרת גרמנית, אך מאחר והללו לא הגיעו ללקוחות בשל עיכובי הקורונה – התעכב הפרויקט של המערער עד שהצוות הגרמני יכול היה להגיע לארץ (בעיכוב של שנה וחצי).
- המערער צירף המערער מסמכים המעידים על פעולותיו לצורך השגת פרויקטים נוספים
- עוד טען המערער במסגרת הערר כי יש לפצותו בשל האיחור במתן ההחלטה בהשגה – איחור של 8 חודשים – וזאת על אף שפנה בדחיפות בכל הערוצים האפשריים על מנת להחיש את מתן ההחלטה.
עמדת רשות המסים בערר
רשות המסים טענה בכתב התשובה לעררים, כי בהתאם לדיווחי המערער למע"מ, חלה ירידה חדה הן בהכנסות המערער והן בהוצאותיו החל מחודש נובמבר 2019 – וירידה זו אינה קשורה לפרוץ משבר הקורונה.
עוד טענה כי בסוף שנת 2019 המערער סיפק שירותי תחזוקה שוטפת "בקטנה עם סכומים קטנים" – וטענה כי זהו ציטוט שנרשם על ידי מפקח מטעמה מפיו של המערער. המשיבה הוסיפה וציינה כי מבדיקתה עולה כי חלה ירידה חדה בהכנסות המערער ובהוצאותיו בחודשים ינואר-פברואר 2020, באופן שתאם את הדברים שאמר המערער בעל-פה לנציג המשיבה בשיחה עימו. מסיבה זו נקבע כי מחזור הבסיס יהא על פי מחזורי העסקאות של חודשים ינואר ופברואר 2020.
עוד טענה רשות המסים כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי הצעות המחיר שהציג לצורך פרויקטים אחרים היו משתכללות לכדי הזמנות עבודה וגרסה כי המערער לא הביא ראיה לכך שקיים קשר סיבתי לכך שהצעות המחיר לא הבשילו לכדי חוזים בשל מגפת הקורונה, וייתכן כי הצעות המחיר לא היו מתקבלות מסיבות אחרות.
באשר לטענת המערער בדבר איחור בטיפול בהשגות, טענה המשיבה, כי בשל כך שהוגשו לה השגות רבות ובשל כך שהליך הטיפול בהשגות הצריך התייחסות פרטנית במתכונת חדשה, ארך הטיפול בהשגות זמן מה אך בסופו של דבר ניתנו החלטות.
בשים לב להיעדר סנקציה בחוק הסיוע הכלכלי, בגין חריגה מהמועד הקבוע בחוק – הרי שמדובר במועד מנחה ולא מחייב ומכאן שאין לראות באיחור כאמור כמוביל לתוצאה של קבלת ההשגה לגופה.
המשיבה אף טענה כי אין כל בסיס בדין למתן פיצוי למערער בשל האיחור במתן ההחלטה.
החלטת ועדת הערר –
ועדת הערר דחתה את הערר מהנימוקים הבאים-
ועדת הערר בחנה את טענות הצדדים לגופן, וקבעה כי: "מדובר במקרה מובהק אשר בו קיימים נתונים המצדיקים את העברת הנטל לכתפי העורר, כאשר העורר לא עמד בנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי כאמור" – קרי – להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הירידה במחזורי העסקאות בחודשי הזכאות לבין מחזורי הפעילות בתקופות הבסיס, הנובעת מפרוץ משבר הקורונה.
דוחות המערער מצביעים על ירידת המחזורים טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל.
מטעם זה קבעה ועדת הערר כי הנטל להוכיח כי הקשר הסיבתי לירידה במחזור עסקאותיו בין תקופת הזכאות לבין תקופת הבסיס נעוץ בהשפעתו הכלכלית של נגיף הקורונה – עבר לכתפי המערער, אך קבעה כי המערער לא עמד בנטל זה וכדברי הועדה "מדובר במקרה מובהק אשר בו קיימים נתונים המצדיקים את העברת הנטל לכתפי העורר, כאשר העורר לא עמד בנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי כאמור"
עוד נקבע, כי גם אם קצב כניסת הפרויקטים אינו אחיד, לא מצאה הוועדה כי הפסקה מעין זו שהתקיימה החל מחודש ספטמבר 2019 התקיימה גם בשלב מוקדם יותר.
ועדת הערר לא קיבלה את טענת המערער לפיה התפשטות נגיף הקורונה השפיעה על ענף התעופה עוד מתחילת שנת 2020, מאחר והטענה לא נתמכה במסמכים או ראיות לביטול פרויקטים כבר מחודשים ינואר-פברואר 2020. נגיף הקורונה התפשט בעיקר בסין בינואר 2020 ואילו בישראל רק מחודש מרץ 2020. על כן, ועדת הערר לא קיבלה את טענת המערער כי עבודות לשיפוץ מנועי מטוסים הופסקו בשלב כה מוקדם.
ועדת הערר אף דחתה את טענות המערער בפניה בעניין האיחור במתן חלק מההחלטות בהשגות וקבעה כי ההוראה המחייבת את המשיבה ליתן החלטה במועד הקבוע בחוק הסיוע הכלכלי היא הוראה בעלת אופי מנחה ומדריך בלבד, והפרתה – אינה מצדיקה מתן סעד דרסטי של קבלת ההשגה, אלא מדובר בליקוי הראוי לביקורת בלבד.
החלטת כבוד השופטת ויינשטיין
השופטת נאלצה שוב לדחות את כול החלטות ועדת הערר ואף תקפה את רשות המסים כמי שפועלת בניגוד לחוק עקב כך שהיא ממשיכה לאחר במתן החלטות להשגות וזאת ללא שערערה לבית משפט עליון .
כמו כן תוקפת כבוד השופטת את ועדת הערר בהיותה ועדה אשר אמונה על שמיעת עדויות ומתן אפשרות לעוררים להבהיר את עמדתם, מה שמצער לא קרה במקרה זה.
להלן ציטוטים מרכזיים מתוך ההחלטות המרכזיות של כבוד השופטת אשר מעידות על חוסר נוחות מהתנהלות ועדת הערר-
ברמת ההליך המנהלי וההחלטת לגופם של דברים. –
"יש מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה, גם אם מדובר בהתערבות בממצא עובדתי שקבעה ועדת הערר. לא כל שכן, שעה שלא התקיים הליך של הבאת ראיות בפני ועדת הערר ולא נשמעו עדים, באופן שהוביל לכך שוועדת הערר לא דנה בראיות מהותיות, שיש בהן כדי להשפיע מהותית על ההכרעה."
"דומני, כי ברור לכל בר-בי-רב מן המסמכים האמורים כי המערער ביקש כי יתקיים דיון בפני ועדת הערר במכלול בקשות המענק שלו והחלטות המשיבה לדחותן. על אף זאת, ועדת הערר לא מצאה לנכון לקיים דיון בערר.
"סבורני, כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר במקרה הנדון שלא לקיים דיון בערר"
"ראוי היה לאפשר למערער להתייחס להפסקות שהתקיימו, ככל שהתקיימו, בכניסת פרויקטים לעסק."
"ועדת הערר אף קבעה קביעות בדבר התנהלותו העסקית של המערער, וזאת רק על בסיס עיון ברשימת הפרויקטים, תוך שהיא מניחה הנחות ומתבססת על הסתברויות לכאוריות, בלא לבררן"
"קביעה בדבר שינוי בהתנהלות העסקית אינה יכולה להיעשות בלא מתן הזדמנות למערער להתייחס לקו מחשבה/קביעה כזו של ועדת הערר. לא כל שכן, שעה שוועדת הערר בעצמה משערת השערות ("מסיבה כזו או אחרת") באשר לשינוי הלכאורי בהתנהלות העסקית.,
"יתר על כן, ועדת הערר לא שמעה כלל לא את עדות המערער ולא את עדות המפקח מטעם המשיבה, באשר לאותה שיחת טלפון; לא ביררה כלל מה נשאל המערער על ידי המפקח באותה שיחה ולא ביררה מה בדיוק ענה המערער והאם לא הוסיף ואמר דברים נוספים שיש בהם כדי לשפוך אור על טענותיו."
" מה שאינו סביר בעיניי היא העובדה כי וועדת הערר לא לקחה בחשבון שיקוליה את טענותיו אלו של המערער וביצעה בחינה טכנית של הפרויקטים ולא בחינה מהותית."
בהמשך ממשיכה השופטת לטעון טענות קשות בקשר להליך המנהלי אשר לטעמה אינו תקין בעליל.
לגופם של הנושאים השנויים במחלוקת קובעת כבוד השופטת-
- לא ניתן נימוק מדוע הוחלט להשתמש בחודשים ינואר פברואר 20 כחודשי בסיס.
- דפוס ההתנהגות העסקית של המערער הינו קבוע וכזה שלא השתנה כול השנים ולא ברורה ולא הוכחה טענת רשות המסים מדוע לטעמה היה שינוי בדפוס הניהול העסקי אשר מעיד על ירידה במחזורים ללא קשר לקורונה .
- הדרישה של רשות המיסים להוכחת המשך פעילותו של המערער וניסיונו לקבל פרויקטים באמצעות מסמכים והתכתבויות אינה הגיונית לאור לאור היקף עסקיו של המערער ודפוסי התנהלות עסקו במשך השנים .
- קיים השתק כלפי רשות המסים בבואה לטעון כי מותר לה לאחר במתן הודעות הדחייה וזאת מהטעם שלא ערערה על הפסיקה בפס"ד בטחון הצפון לבית משפט עליון.
לבסוף קבלה כבוד השופטת את הערעור מכול הטעמים ואף פסקה הוצאות למערער.
לסיכום-
הינה כי כן אנו עדים לכך שבתי המשפט מבקשים מועדות הערר להרחיב את תפיסתן הכלכלית למצוקת העסקים אשר נפגעו ולבדוק ביתר שאת ובאופן מקיף את הטענות אשר מובאות לפתחן.
