טענות 'מנהליות' אפשריות בשלב ההשגה חרבות ברזל

עקרון חוקיות המנהל –

פעולותיה של הרשות המנהלית חייבות להיות בהתאם להסמכה בחוק, במפורש או במשתמע.  לדוגמה – האם מותר לרשות המסים לשנות מחזורי בסיס ? אם כן, האם היא יכולה לשנות מחזורי בסיס בכול מקרה לפי ראות עיניה. לעיתים לפי ממוצע שנת 2022  ולעיתים לפי ממוצע ינואר – ספטמבר 2023, אם כן האם התובע יכול לשנות מחזורי בסיס?

חזקת התקינות המנהלית – חזקה כי פעולות הרשות המנהלית נעשות באופן תקין. חזקה זו ניתנת לסתירה. הנטל להוכחת אי תקינות המנהל מוטלת על הטוען לכך – במקרה הזה, הניזוק/מייצגו אלא אם כן הרשות איחרה במתן החלטה בהשגה (בר"מ 7502/22 – עניין פודולסקי).

חובת השימוע –

כללי המשפט המנהלי – חובת שימוע  – וזכות הטיעון של הנישום (לעומת הוראת סעיף 38יד(א)(3) לחוק).

נ.ע. הנדסה (1268-21):

"כלל יסודי במשפט המינהלי הוא זכות השימוע: בכל מקרה שבו החלטה של הרשות עשויה להשפיע לרעה את מצבו של הפרט, עליה לתת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו (ראו בג"ץ 3/58 ברמן נ' שר הפנים, פ"ד יב 1493 (1958); ובג"ץ 5194/03 גרוסמן נ' שר הביטחון, פ"ד נז(4), 426; בעניין מוסיקה פלוס ציינו כי חובה זו חלה על המשיבה בהחלטה לבחון את ההוצאות הקבועות בפועל (פיסקה 45 להחלטה)  .

בעניין בטחון הצפון (עמ"נ 27710-06-21 ) : 

"פגיעה בזכות הטיעון של המערערת כמוה כפגיעה בזכותה להליך הוגן – שהיא זכות יסוד במשפטנו. זכות זו נגזרת מזכותו של הפרט לכבוד, והיא חלה ביתר שאת בערכאות משפטיות, האמונות על הגנת זכויות הפרט. משכך, הכרעה בעניינו של הפרט, מבלי לאפשר לו להציג את טיעוניו, אינה יכולה לעמוד" .

תכלית החקיקה –

תכלית החקיקה הינה לתת פיצוי לעסקים אשר נפגעו בנזק ישיר ו/או עקיף מהמצב המלחמתי.

הצעת חוק הסיוע – "הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום".

"עסקים שפעילותם נפגעה כאמור יכולים היו לצמצם את הוצאותיהם המשתנות, כגון רכישות מספקים, ואולם ישנן הוצאות שלא יכלו להימנע מהן ובהן תשלומי שכירות, הוצאות ביטוח, חשבונות חשמל ומים וכדומה. לצד ההוצאות הקבועות, למעסיק ישנן הוצאות שכר אשר רצוי שאת חלקן ימשיך וישלם לעובדיו, חרף הירידה בנפח הפעילות."

חוזר 02/2023 – "מתווה הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים מובא כתיקון לחוק מס רכוש, אשר עוסק, בחלקו, במתן פיצויים לניזוקים שנפגעו כתוצאה מפעולות מלחמה ומעשי איבה בשל נזק מלחמה ונזק עקיף, כהגדרתם בסעיף 35 לחוק מס רכוש".

על רשות המסים לפעול להגשמת תכלית החקיקה.

פרשנות תכליתית – פעולת רשות המיסים מנוגדת למושכלות ראשונים בפרשנות דבר חקיקה, כל דבר חקיקה. אין לחוקי המס כללי פרשנות ייחודיים להם.

פרשנות דבר חקיקה – שני שלבים:

לשון החוק – יש לבחון האם לפרשנות שברצוננו לאמץ, קיימת אחיזה לשונית.

בחינת תכלית החוק.

ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד כרך לט (2) – "כללים אלה, המשמשים לפירוש חוקים בדרך כלל, משמשים גם לפירושם של חוקי מסים. אין להם לחוקי המס כללי פרשנות משלהם…כמו כל חוק אחר, גם לעניין חוק מס, נקודת המוצא היא לשון החוק, והשאלה היא אם לאפשרויות השונות יש עיגון, ולו מינימלי, בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות, יש לבחור אותה אפשרות המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. לעתים מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעתים מטרתה היא פטור ממס. בזו כבזו, על הפרשן ליתן אותו פירוש המביא להגשמת תכלית החקיקה…".

נטל הראיה בעניין קשר סיבתי מוטל על כתפי רשות המיסים –

נטל הראייה המוטל על כתפי רשות המסים – נטל הראיה לשלילת קיומו של קשר סיבתי, מוטל על רשות המסים. הניזוק נדרש להראות כי קיימת ירידת מחזורים בהיקף המינימלי לפחות.

"אין דרכו של המשפט לדרוש הוכחת יסודות שליליים".

מלחמת לבנון השנייה – רע"א 6540/15 כתר אחזקות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (נבו, ניתן ביום 18.4.2016) פס' 3.

חוק סיוע בעניין הקורונה –

1133-21 מאסטר ביף בע"מ נ' רשות המיסים פס' 12.

עמ"נ 27710-06-21 ב.ג. בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שירותי רפואה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל (מיסים און ליין, ניתן ביום 03.01.22 ) פס' 53.  

עקרון הסתמכות וציפייה –

למשל, בהינתן שהחלטה לתקופת הזכאות אוקטובר 2023 ותקופת הזכאות נובמבר – דצמבר 2023 – שונות, אך מבוססות עקרונית, על אותן נסיבות. לדוגמה – פיצוי אוקטובר 2023 היה על בסיס אוקטובר 2022  ופיצוי 11-12/23 היה על בסיס ממוצע של ינואר – ספטמבר 2023.