רקע

השקעה בחברת סטארט-אפ היא מטבעה השקעה בעלת סיכון גבוה. בשנים הראשונות לפעילותה, החברה עשויה להשקיע סכומים משמעותיים במחקר ופיתוח, עוד לפני שנוצרות הכנסות מהותיות ולעיתים אף ללא ודאות שהפיתוח יבשיל למוצר מסחרי.

כדי לעודד הזרמת הון פרטי לחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבים מוקדמים, חוקק החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, המכונה לעיתים "חוק האנג'לים".

החוק נכנס לתוקף ביום 31 ביולי 2023 והוא, במתכונתו הנוכחית, הוראת שעה החלה עד ליום 31 בדצמבר 2026.

החוק כולל מספר תמריצי מס שנועדו לעודד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, ובהם הטבה משמעותית ליחידים המשקיעים בחברות מחקר ופיתוח צעירות.

זיכוי ממס כבר במועד ההשקעה

אחד החידושים המשמעותיים בחוק הוא האפשרות לקבל הטבת מס כבר בשלב שבו מבוצעת ההשקעה בחברה, ולא רק בעת מכירת המניות בעתיד.

בהתקיים תנאי החוק, יחיד המשקיע במזומן במניות של חברה העומדת בהגדרת "חברת מו"פ", עשוי להיות זכאי לזיכוי ממס המחושב בהתאם לסכום ההשקעה ולשיעור מס רווח ההון שהיה חל עליו במכירת המניות.

סכום ההשקעה שבגינו ניתן לקבל את ההטבה מוגבל, ככלל, לתקרה של 4 מיליון ש"ח לכל חברת מו"פ.

לדוגמה, משקיע אשר השקיע 1 מיליון ש"ח בחברת מו"פ ועומד בתנאי החוק, עשוי ליהנות מזיכוי מס משמעותי כבר בשנת ההשקעה. שיעור ההטבה בפועל תלוי, בין היתר, בשיעור מס רווח ההון החל על אותו משקיע ובנסיבות ההשקעה.

חשוב להבין כי אין מדובר בהכרח בהחזר מזומן מיידי, אלא בזיכוי המקטין את חבות המס של המשקיע בהתאם להוראות החוק.

מי נחשבת "חברת מו"פ"?

לא כל השקעה בחברת סטארט-אפ מזכה אוטומטית בהטבה.

כדי שהמשקיע יוכל לקבל את זיכוי המס, החברה שבה מבוצעת ההשקעה צריכה לעמוד בשורה של תנאים שנקבעו בחוק.

בין היתר נדרש כי מדובר בחברה שהתאגדה בישראל ושעיקר פעילותה בישראל, וכי מניותיה לא נרשמו למסחר בבורסה.

בנוסף נקבעו מגבלות שנועדו למקד את ההטבה בחברות צעירות יחסית. בין התנאים שנקבעו קיימות מגבלות על היקף ההכנסות של החברה, על סכומי ההשקעות וההלוואות שהוזרמו אליה ועל היקף פעילות המחקר והפיתוח שלה.

בין היתר, החוק מתייחס לתקרות של 4.5 מיליון ש"ח להכנסות טכנולוגיות, 12 מיליון ש"ח להכנסות הכוללות בתקופה הרלוונטית ו-12 מיליון ש"ח להשקעות ולהלוואות שניתנו לחברה ממועד התאגדותה, בכפוף להגדרות ולדרך החישוב הקבועות בחוק.

כמו כן, חלק משמעותי מפעילות החברה צריך להיות קשור למחקר ופיתוח ולפיתוח נכס בלתי מוחשי הנמצא בבעלותה.

לכן, לפני ביצוע השקעה מתוך כוונה לקבל את הטבת המס, חשוב לבצע בדיקה מסודרת האם החברה אכן עומדת בכל התנאים.

אישור רואה חשבון – חלק חשוב בתהליך

אחד ההבדלים בין ההסדר הנוכחי לבין ההסדרים הקודמים של "חוק האנג'לים" הוא הפישוט היחסי של הליך הזכאות.

במסגרת החוק הנוכחי קיימת חשיבות לאישור רואה חשבון בדבר עמידת החברה בתנאים שנקבעו בחוק. הדבר מאפשר במקרים המתאימים לקבוע את הזכאות ללא הליך מקדמי ארוך כפי שנדרש בחלק מההסדרים הקודמים.

מבחינת המשקיע, המשמעות היא שכדאי לבחון את זכאות החברה לפני העברת כספי ההשקעה, ולא להמתין למועד הגשת הדוח השנתי.

מכרתם השקעה קודמת? קיימת גם אפשרות לדחיית מס

החוק כולל מסלול נוסף שנועד לעודד משקיעים להחזיר כספים שמומשו מהשקעות בחברות טכנולוגיה אל תוך תעשיית ההייטק הישראלית.

בתנאים הקבועים בחוק, מי שמכר מניות בחברה אחת ומשקיע את התמורה בחברת מו"פ ישראלית אחרת עשוי להיות זכאי לדחיית תשלום מס רווח ההון בגין המימוש.

ההשקעה החדשה צריכה להתבצע במסגרת פרקי הזמן והתנאים שנקבעו בחוק.

יש לשים לב כי החוק מגביל את האפשרות ליהנות במקביל ממסלולי הטבה מסוימים, ולכן כאשר קיימות מספר חלופות יש לבחון מראש איזה מסלול מתאים יותר למשקיע.

לא רק אנג'לים – הטבות נוספות לתעשיית ההייטק

למרות הכינוי "חוק האנג'לים", הוראת השעה אינה עוסקת רק במשקיעים פרטיים.

החוק כולל גם תמריצים נוספים שמטרתם לעודד את תעשיית ההייטק בישראל, לרבות מנגנונים הנוגעים לרכישת חברות טכנולוגיה, רכישת חברות זרות בידי חברות ישראליות וכן הסדרים הנוגעים למימון פעילותן של חברות טכנולוגיות ישראליות.

כך למשל, בתנאים מסוימים מאפשר החוק לחברה טכנולוגית שרוכשת חברה טכנולוגית אחרת להפחית את עלות רכישת המניות על פני מספר שנים, במקום להמתין למימוש ההשקעה בעתיד.

שנת 2026 – חשוב לבחון את ההשקעה לפני סוף השנה

נכון למועד כתיבת מאמר זה, הוראת השעה אמורה להסתיים ביום 31 בדצמבר 2026.

לכן משקיעים המתכננים לבצע השקעה בחברת סטארט-אפ, וכן חברות הנמצאות במהלך גיוס הון, צריכים להביא בחשבון את לוח הזמנים.

לפני ביצוע ההשקעה מומלץ לבדוק, בין היתר:

• האם החברה עומדת בהגדרת "חברת מו"פ".

• האם סכומי ההכנסות, ההשקעות וההלוואות בחברה נמצאים בגבולות שנקבעו בחוק.

• האם הוצאות המחקר והפיתוח והפעילות הטכנולוגית עומדות בתנאים.

• האם למשקיע קיימת חבות מס שמולה ניתן יהיה לנצל את הזיכוי.

• מהו שיעור מס רווח ההון החל על המשקיע.

• האם קיימת השקעה קודמת שמומשה ושבגינה עדיף לשקול את מסלול דחיית המס.

• אילו אישורים ומסמכים נדרשים מהחברה ומרואה החשבון.

גם הדיווח חשוב

קבלת ההטבה אינה אוטומטית.

רשות המסים מפעילה מנגנוני דיווח ייעודיים בקשר להשקעות מזכות, והמשקיע נדרש לדווח על ההשקעה במסגרת דיווחיו לרשות המסים ולצרף את המסמכים הנדרשים בהתאם לסוג ההטבה.

לפיכך מומלץ לשמור כבר ממועד ההשקעה את הסכם ההשקעה, מסמכי הקצאת המניות, אסמכתאות להעברת הכספים ואישורי החברה ורואה החשבון.

לסיכום

"חוק האנג'לים" יוצר מצב מעניין שבו מערכת המס משתתפת, במידה מסוימת, בסיכון שנוטל המשקיע בחברת טכנולוגיה צעירה.

במקום להמתין לאקזיט עתידי כדי ליהנות מהיבטי המס של ההשקעה, החוק מאפשר, בהתקיים התנאים, ליהנות מהטבת מס כבר בשנת ההשקעה.

עבור משקיעים המתכננים ממילא להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות, מדובר בהטבה שיכולה להיות משמעותית מאוד. מנגד, התנאים לזכאות הם מפורטים, וחלקם נבחנים ברמת החברה וחלקם ברמת המשקיע.

לאור העובדה שהוראת השעה הנוכחית צפויה להסתיים בסוף שנת 2026, מומלץ למשקיעים ולחברות שנמצאים בתהליך גיוס הון לבחון את הזכאות ואת מבנה ההשקעה לפני ביצוע ההשקעה ולא בדיעבד.

האמור במאמר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, משפטי או השקעות. הזכאות להטבות תלויה בנסיבות הספציפיות של החברה והמשקיע ובהוראות הדין במועד ביצוע ההשקעה.