מומחים זרים שעבדו או עובדים בישראל: ייתכן שאתם זכאים להחזר מס משמעותי

מנהלים זרים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה, יועצים, מומחים מקצועיים ועובדים בכירים המגיעים לישראל לתקופת עבודה זמנית מופתעים לעיתים מגובה מס ההכנסה שנוכה ממשכורתם בישראל.

במקרים רבים, המס שנוכה במהלך השנה במסגרת השכר אינו משקף בהכרח את חבות המס הסופית בישראל.

מומחה זר שעבד בישראל עשוי להיות זכאי לניכויים מיוחדים, להקלות מכוח אמנת מס, או להחזר מס הנובע מנסיבותיו האישיות, משך תקופת העבודה בישראל, הוצאות דיור ומחיה או מאופן חישוב ניכוי המס במקור.

לכן, מומלץ למומחים זרים שעבדו בישראל לבצע בדיקה של חבות המס שלהם בתום כל שנת מס, ובמיוחד לאחר סיום תקופת ההעסקה ועזיבת ישראל.

מדוע מומחים זרים עלולים לשלם מס עודף בישראל?

הכנסה מעבודה שבוצעה פיזית בישראל נחשבת בדרך כלל להכנסה שמקורה בישראל, ולכן עשויה להיות חייבת במס בישראל גם כאשר העובד ממשיך להיות מועסק על ידי חברה זרה.

עם זאת, המס שנוכה מדי חודש מהמשכורת אינו בהכרח המס הסופי.

מס הכנסה בישראל מחושב בסופו של דבר על בסיס שנתי, ולכן עלולים להיווצר פערים בין ניכוי המס החודשי לבין חבות המס השנתית בפועל.

מצבים נפוצים שעשויים להוביל להחזר מס כוללים:

עבודה בישראל רק בחלק משנת המס;
הגעה לישראל או עזיבה במהלך השנה;
אי-יישום ניכויים מיוחדים המגיעים למומחה זר;
הוצאות דיור או מחיה שלא הובאו בחשבון במסגרת השכר;
שיעורי ניכוי מס לא נכונים;
מענקים או תשלומים חד-פעמיים שיצרו ניכוי מס עודף;
הכנסות ממספר מעסיקים;
שינוי במעמד התושבות לצורכי מס;
זכאות להקלה מכוח אמנת מס;
תשלום מס הן בישראל והן במדינה אחרת ביחס לאותה הכנסה;
פער בין חישוב ניכוי המס החודשי לבין החבות השנתית בפועל.

כל מקרה דורש כמובן בדיקה פרטנית.

כללי מס מיוחדים למומחה זר בישראל

דיני המס בישראל כוללים הוראות מיוחדות ביחס לתושבי חוץ המוזמנים לישראל לצורך ביצוע עבודה או מתן שירותים בתחום מומחיותם.

מומחה זר העומד בתנאים עשוי להיות זכאי לניכויים שאינם זמינים לעובדים רגילים.

ככלל, נדרש לבחון בין היתר האם העובד:

היה תושב חוץ לפני הגעתו לישראל;
הוזמן לישראל על ידי תושב ישראל או חברה ישראלית לצורך מתן שירותים בתחום מומחיותו;
שוהה ועובד בישראל כדין;
עוסק בישראל בתחום המקצועי שלשמו הוזמן;
עומד בדרישות שכר מינימליות רלוונטיות;
עומד ביתר התנאים שנקבעו בדין.

עצם העובדה שעובד מחזיק בתפקיד בכיר או באשרת עבודה אינה מספיקה כשלעצמה כדי להקנות לו מעמד של מומחה זר לצורכי מס.

הוצאות דיור עשויות להיות מוכרות בניכוי

אחת ההטבות המרכזיות למומחה זר נוגעת להוצאות לינה ודיור.

במהלך התקופה המזכה, שבדרך כלל מוגבלת לתקופה הראשונה של עבודתו בישראל, עשוי המומחה להיות זכאי לניכוי הוצאות דיור מתועדות מהכנסתו החייבת.

בין היתר, ניתן לבחון הוצאות כגון:

שכר דירה;
מלון;
חשמל;
מים;
גז;
הוצאות נלוות מסוימות הקשורות למגורים.

למסמכים יש חשיבות רבה.

לכן מומלץ לשמור:

חוזי שכירות;
אסמכתאות לתשלום שכר דירה;
דפי בנק;
חשבוניות מלון;
חשבונות חשמל, מים וגז;
מסמכים המוכיחים כי ההוצאה שולמה בפועל על ידי העובד.

אם המעסיק נשא בהוצאות הדיור או החזיר אותן לעובד, יש לבדוק את אופן הטיפול בהן במסגרת השכר והמיסוי.

גם הוצאות מחיה עשויות להפחית את ההכנסה החייבת

מומחה זר העומד בתנאים עשוי להיות זכאי גם לניכוי בגין הוצאות מחיה יומיות בתקופה המזכה.

בהתאם לכללים הרלוונטיים, קיימת תקרה יומית לניכוי, בכפוף לנסיבות העובד ולימי שהותו בפועל בישראל.

הטבה זו עשויה להגיע לסכומים משמעותיים.

לדוגמה, כאשר מומחה זר שהה בישראל מאות ימים במהלך שנת המס, סכום הוצאות המחיה האפשרי עשוי להיות מהותי.

עם זאת, אין להניח אוטומטית שכל יום שהייה מזכה במלוא הסכום המרבי.

רשות המסים עשויה לדרוש הוכחות לכך שההוצאות אכן הוצאו בפועל, ולכן חשוב לבחון:

את מספר ימי השהייה בפועל בישראל;
את התיעוד התומך בהוצאות.

דוגמה פשוטה

נניח שמומחה טכנולוגיה זר הגיע לישראל לתקופה של 11 חודשים.

במהלך עבודתו:

נוכה מס הכנסה ממשכורתו מדי חודש;
הוא שכר דירה בתל אביב;
שילם בעצמו את שכר הדירה והחשבונות;
במסגרת השכר לא נלקחו בחשבון ניכויים המגיעים למומחה זר;
הוא עזב את ישראל לפני סוף שנת המס.

במקרה כזה יש לבחון מספר נושאים.

ראשית, מאחר שמס הכנסה בישראל מחושב על בסיס שנתי, עבודה רק בחלק מהשנה עשויה להשפיע על חבות המס.

שנית, הוצאות דיור מתאימות עשויות להיות מוכרות בניכוי.

שלישית, ייתכן שניתן לדרוש גם ניכוי בגין הוצאות מחיה.

בנוסף, יש לבחון את מעמד התושבות של העובד ואת אמנת המס הרלוונטית בין ישראל למדינת מגוריו.

השילוב בין כל הגורמים הללו עשוי במקרים מסוימים ליצור החזר מס משמעותי.

עבודה בישראל רק בחלק מהשנה

מומחים זרים מגיעים לעיתים לישראל באמצע השנה או עוזבים את ישראל לפני 31 בדצמבר.

לכך עשויה להיות משמעות רבה.

ניכוי המס מתבצע במהלך השנה במסגרת השכר, בעוד שחבות המס הסופית מחושבת על בסיס שנתי.

עובד שהשתכר משכורת חודשית גבוהה במשך שישה, שמונה או עשרה חודשים בלבד עשוי לגלות שבתום השנה נוכה ממנו מס מעבר לחבות המס בפועל.

לכן זהו אחד הנושאים הראשונים שכדאי לבדוק במסגרת בחינת החזר מס.

אמנות מס עשויות להשפיע באופן מהותי

לישראל קיימות אמנות מס עם מדינות רבות.

בהתאם למדינת התושבות של העובד, משך השהייה בישראל, זהות המעסיק, הגורם הנושא בעלות השכר ונסיבות נוספות, אמנת המס עשויה להשפיע על אופן מיסוי הכנסת העבודה.

אמנות מס רבות כוללות הוראות מיוחדות לגבי עבודה זמנית במדינה אחרת.

עם זאת, "כלל 183 הימים" אינו עומד בפני עצמו.

בדרך כלל נדרש לעמוד במספר תנאים מצטברים כדי שהכנסת העבודה לא תחויב במס במדינה שבה העבודה בוצעה בפועל.

לכן, שהייה של פחות מ-183 ימים בישראל אינה מבטיחה באופן אוטומטי פטור ממס בישראל.

מנגד, בנסיבות מסוימות אמנת מס עשויה להביא להפחתת חבות המס בישראל או להשפיע על זיכוי בגין מס זר.

תושבות מס שונה ממעמד הגירה

טעות נפוצה היא להניח שמעמד ההגירה ומעמד התושבות לצורכי מס הם אותו דבר.

אין זה כך.

עובד עשוי להחזיק באשרת עבודה מסוג B/1 ועדיין להיות חייב בבחינה נפרדת של תושבותו לצורכי מס.

כמו כן, העובדה שהמעסיק מגדיר את ההצבה בישראל כ"זמנית" אינה קובעת בהכרח את תושבות המס.

לצורך הבחינה ניתן לבדוק, בין היתר:

היכן מצוי בית הקבע של העובד;
היכן מתגוררים בן או בת הזוג והמשפחה;
היכן נמצאים האינטרסים הכלכליים של העובד;
האם נשמר קשר משמעותי למדינת המקור;
כמה ימים שהה העובד בכל מדינה;
האם קיימת אמנת מס הכוללת כללי הכרעה במצב של כפל תושבות.

גם עובד שמקבל שכר מחו"ל עשוי להתחייב במס בישראל

טעות נוספת היא להניח שאין מס בישראל מפני שהשכר משולם מחוץ לישראל.

בדרך כלל, מקום התשלום עצמו אינו הגורם היחיד הקובע.

כאשר העבודה מבוצעת בפועל בישראל, עלולה להיווצר חבות מס בישראל גם אם:

חוזה העבודה נשאר מול חברה זרה;
השכר משולם לחשבון בנק בחו"ל;
העובד ממשיך להיות חבר בתוכנית פנסיה זרה;
עלות השכר מחויבת מחדש בין חברות בקבוצה;
העובד ממשיך להופיע בתלוש שכר זר.

לכן יש לבחון את מבנה ההעסקה ואת אמנת המס הרלוונטית.

מה עושים אם נוכה מס עודף בישראל?

עובד זר ששילם מס עודף בישראל עשוי להיות זכאי להגיש דוח מס או בקשה להחזר מס ולקבל את עודף המס ששולם.

במקרים המתאימים ניתן לבחון החזרי מס עד שש שנות מס לאחור.

לדוגמה, בשנת 2026 ניתן בדרך כלל לבחון הגשת בקשות עבור שנות המס:

2020, 2021, 2022, 2023, 2024 ו-2025.

לכן גם מומחים זרים שסיימו לעבוד בישראל לפני מספר שנים עשויים עדיין להיות זכאים להחזר.

אילו מסמכים כדאי לבדוק?

במסגרת בדיקת החזר מס למומחה זר ניתן לבחון, בין היתר:

טופסי 106;
תלושי שכר;
חוזי עבודה ומכתבי הצבה;
נתוני שכר מחו"ל;
דרכונים;
רישומי כניסה ויציאה מישראל;
אשרות עבודה;
חוזי שכירות;
חשבוניות בגין דיור;
חשבונות חשמל, מים וגז;
אסמכתאות להוצאות מחיה;
מדיניות החזר הוצאות של המעסיק;
מענקים ובונוסים;
אופציות, מניות ו-RSU;
דוחות מס זרים;
אישורי תשלום מס בחו"ל;
אישורי תושבות מס;
נתוני הכנסות לפני, במהלך ולאחר תקופת העבודה בישראל.

לא בכל תיק יידרשו כל המסמכים.

המטרה היא לשחזר את חבות המס האמיתית ולא להסתמך רק על הסכום שנוכה בתלוש השכר.

אופציות, RSU ובונוסים דורשים בדיקה מיוחדת

מנהלים ועובדי הייטק מקבלים לעיתים קרובות תגמול שאינו מורכב רק ממשכורת שוטפת.

לדוגמה:

בונוסים שנתיים;
מענקי הישארות;
מענקי רילוקיישן;
RSU;
מניות חסומות;
אופציות;
מענקים מבוססי ביצועים;
תגמול נדחה.

כאשר העובד עבד בכמה מדינות במהלך תקופת ההבשלה, עשויה להתעורר שאלה כיצד לייחס את ההכנסה לישראל.

הטיפול עשוי להיות תלוי בין היתר ב:

מספר ימי העבודה בישראל;
מועד ההענקה;
תקופת ההבשלה;
מועד המימוש;
מועד המכירה;
מעמד התושבות;
הוראות התוכנית.

לכן תגמולים הוניים צריכים להיבחן בנפרד כחלק מהבדיקה הכוללת.

עזיבת ישראל היא זמן טוב לבצע בדיקת מס

סיום תקופת עבודה בישראל הוא נקודת זמן מתאימה לבצע בדיקה מלאה.

כדאי לבדוק:

האם נוכה מס בשיעור הנכון?
האם נלקחו בחשבון ניכויים למומחה זר?
האם הוצאות הדיור טופלו נכון?
האם נבדקו הוצאות מחיה?
האם מועדי הכניסה והיציאה חושבו נכון?
האם אמנת מס מעניקה הקלה נוספת?
האם שולם מס כפול?
האם בונוסים ואופציות יוחסו נכון?
האם קיימות חובות דיווח נוספות בישראל?
האם ניתן להגיש החזר עבור שנים קודמות?

בדיקה נכונה יכולה לזהות גם החזרי מס וגם חובות דיווח שלא טופלו.

האם ההחזר יכול להיות משמעותי?

בהחלט.

מומחים זרים הם לעיתים קרובות בעלי שכר גבוה, ולכן גם שינוי קטן בהכנסה החייבת עשוי ליצור השפעה כספית גדולה.

כאשר מדרגת המס השולית גבוהה, ניכוי של עשרות אלפי שקלים מההכנסה החייבת עשוי להוביל להפחתת מס משמעותית.

במקרים מסוימים התוצאה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר, בהתאם לשכר, להוצאות, למספר ימי העבודה בישראל וליתר נסיבות התיק.

מי צריך לשקול בדיקת החזר מס?

כדאי במיוחד לשקול בדיקה אם:

עבדתם בישראל כמנהלים או מומחים זרים;
הגעתם לישראל במסגרת רילוקיישן;
עבדתם בתחומי טכנולוגיה, הנדסה, פיננסים, מחקר, רפואה, ייעוץ או ניהול;
החזקתם באשרת מומחה;
שכרתם דירה בישראל;
קיבלתם שכר מחברה ישראלית או זרה;
עבדתם בישראל רק בחלק מהשנה;
עזבתם את ישראל בשש השנים האחרונות;
שילמתם מס גם בישראל וגם במדינת המקור;
קיבלתם בונוסים, אופציות או RSU;
אינכם בטוחים אם ניכויי המומחה הזר יושמו בשכר;
אתם רוצים לוודא שלא שילמתם מס עודף.

כיצד אנו מסייעים למומחים זרים

לבקוביץ בן הרוש – רואי חשבון מסייעים למנהלים, מומחים זרים, עובדים וחברות בינלאומיות בכל הקשור למיסוי עובדים זרים ורילוקיישן לישראל.

הבדיקה עשויה לכלול:

בחינת הזכאות למעמד מומחה זר;
חישוב מחדש של חבות המס בישראל;
בדיקת הוצאות דיור ומחיה;
בחינת תושבות המס;
ניתוח אמנת המס הרלוונטית;
בדיקת ימי השהייה בישראל;
בחינת ניכויי המס בתלוש;
טיפול בכפל מס וזיכוי בגין מס זר;
בדיקת בונוסים, אופציות ותגמולים הוניים;
הכנת דוחות מס ובקשות להחזר;
ייצוג מול רשות המסים בעת הצורך.

עבדתם בישראל? ייתכן שכדאי לבדוק את חבות המס שלכם

אם עבדתם בישראל בשנים האחרונות כמנהלים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה, יועצים, חוקרים או מומחים מקצועיים אחרים, ייתכן ששילמתם מס גבוה מהנדרש.

העובדה שהמס נוכה אוטומטית מהמשכורת אינה אומרת בהכרח שזה היה המס הסופי.

בדיקה מקצועית של תקופת ההעסקה בישראל, תלושי השכר, הוצאות הדיור, מועדי הכניסה והיציאה והוראות אמנת המס יכולה לקבוע אם קיימת זכאות להחזר.

במקרים רבים, השלב הראשון הוא פשוט לבצע בדיקה וחישוב לפני שמחליטים האם להגיש בקשה רשמית להחזר.

לבקוביץ בן הרוש – רואי חשבון
מיסוי ישראלי | מיסוי בינלאומי | מומחים זרים | החזרי מס לעובדים זרים

האמור במאמר הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. הזכאות להטבות, לניכויים, להקלות מכוח אמנה ולהחזרי מס תלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל נישום.