החל משנת המס 2025 הורחב מס היסף בישראל. לצד מס היסף הקיים בשיעור 3% על הכנסה חייבת גבוהה, נוסף מס בשיעור 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים.
התוצאה עשויה להגיע למס יסף מצטבר של 5% על חלק מההכנסה ההונית — אך לא בכל מקרה. כפי שמבהירה הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025, מדובר בשני חישובים נפרדים, גם כאשר אותה הכנסה משתתפת בשניהם.
הנושא רלוונטי במיוחד לבעלי שליטה המקבלים דיבידנדים, למשקיעים, לבעלי נכסים מניבים ולמי שמתכננים למכור ניירות ערך, חברה או נכס מקרקעין.
מעמד הפרסום: תיקון 276 לפקודת מס הכנסה הוא חקיקה שנכנסה לתוקף ביום 1.1.2025. הוראת ביצוע 5/2025 היא הנחיה מנהלית של רשות המסים, המסבירה את עמדת הרשות ואת אופן יישום התיקון; היא אינה חקיקה ואינה פסק דין.
מה השתנה בשנת 2025?
עד סוף שנת 2024 חל מס יסף בשיעור 3% על חלק הכנסתו החייבת של יחיד העולה על התקרה השנתית. בשנת 2025 התקרה היא 721,560 ש"ח.
החל משנת המס 2025 הורחב מס היסף בישראל. לצד מס היסף הקיים בשיעור 3% על הכנסה חייבת גבוהה, נוסף מס בשיעור 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים.
המשמעות אינה שכל דיבידנד, ריבית או רווח הון חייבים אוטומטית במס יסף של 5%. החוק קובע שני חישובים נפרדים, המבוססים על אותה תקרה אך על בסיסי הכנסה שונים. ההבחנה הזו חשובה במיוחד לבעלי שליטה המתכננים חלוקת דיבידנד, למשקיעים ולמי שמימש נכס או ניירות ערך ברווח משמעותי.
עד סוף שנת 2024 חל מס יסף בשיעור 3% על חלק הכנסתו החייבת של יחיד העולה על התקרה הקבועה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה.
החל משנת 2025 נוסף מס יסף בשיעור 2%, אך הוא חל רק על חלק ההכנסה החייבת ממקורות הוניים העולה בנפרד על אותה תקרה.
תקרת מס היסף לשנת 2025 היא 721,560 ש"ח. בעקבות הקפאת עדכון הסכומים בחוק לשנים 2025–2027, זהו גם הסכום הרלוונטי בשנים אלו, כל עוד לא יחול שינוי חקיקה מאוחר יותר. הודעת הכנסת על אישור החוק.
| שכבת המס | בסיס החישוב | שיעור המס |
|---|---|---|
| מס היסף הרגיל | כלל ההכנסה החייבת מעל 721,560 ש"ח | 3% |
| מס היסף ההוני החדש | ההכנסה החייבת ממקורות הוניים מעל 721,560 ש"ח | 2% |
לכן, הכנסה הונית הנמצאת מעל שתי התקרות עשויה לשאת מס יסף כולל של 5%: 3% במסגרת החישוב הכללי ועוד 2% במסגרת החישוב ההוני.
מה נחשב הכנסה ממקור הוני?
הוראת ביצוע 5/2025 מבהירה כי מדובר, ככלל, בהכנסה שאינה הכנסה מעסק, ממשלח יד, מעבודה או מיגיעה אישית. בין ההכנסות שעשויות להיכלל:
- דיבידנד.
- ריבית בארץ או בחו"ל.
- רווח הון ממכירת מניות, ניירות ערך או נכסים אחרים.
- רכיב הוני בהקצאת מניות לעובדים לפי סעיף 102.
- הכנסה מהשכרת נכס, כאשר הפעילות אינה מגיעה לכדי עסק.
- שבח ריאלי חייב במכירת מקרקעין.
- הכנסות פסיביות נוספות, בהתאם לסיווגן.
החישוב מתייחס להכנסה החייבת לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים המותרים לפי דין. לכן הפסד הון בר־קיזוז עשוי להשפיע על בסיס מס היסף, בעוד שהכנסה פטורה אינה נכנסת לבסיס רק משום שהתקבלה בפועל.
דוגמה 1: אין חיוב במס יסף
ליחיד היו בשנת 2025 ההכנסות החייבות הבאות:
- משכורת או הכנסה מעסק: 400,000 ש"ח.
- דיבידנד: 200,000 ש"ח.
- ריבית מחו"ל: 100,000 ש"ח.
ההכנסה החייבת הכוללת היא 700,000 ש"ח — נמוכה מתקרת מס היסף. גם ההכנסה ההונית, בסך 300,000 ש"ח, נמוכה מהתקרה.
התוצאה:
- מס יסף בשיעור 3%: אין.
- מס יסף הוני בשיעור 2%: אין.
עצם קבלת דיבידנד וריבית אינה יוצרת חבות במס היסף כאשר ההכנסות אינן עוברות את התקרות.
דוגמה 2: מס יסף של 3% בלבד
הכנסות היחיד:
- משכורת או הכנסה מעסק: 400,000 ש"ח.
- דיבידנד: 400,000 ש"ח.
- ריבית מחו"ל: 300,000 ש"ח.
ההכנסה הכוללת היא 1,100,000 ש"ח. לכן מס היסף הרגיל יחושב כך:
378,440 × 3% = 11,353 ש"ח בקירוב
לעומת זאת, ההכנסה ההונית מסתכמת ב־700,000 ש"ח בלבד — פחות מ־721,560 ש"ח. לכן לא יחול מס היסף ההוני בשיעור 2%.
התוצאה ממחישה נקודה חשובה: הכנסה מעבודה או מעסק נספרת לצורך מס היסף הכללי, אך אינה מצטרפת להכנסה ההונית לצורך בדיקת תקרת ה־2%.
דוגמה 3: חיוב בשתי שכבות המס
הכנסות היחיד:
- משכורת או הכנסה מעסק: 400,000 ש"ח.
- דיבידנד: 500,000 ש"ח.
- ריבית מחו"ל: 600,000 ש"ח.
ההכנסה החייבת הכוללת היא 1,500,000 ש"ח, וההכנסה ההונית היא 1,100,000 ש"ח.
מס היסף הכללי:
(1,500,000 – 721,560) × 3% = 23,353 ש"ח בקירוב
מס היסף ההוני:
(1,100,000 – 721,560) × 2% = 7,569 ש"ח בקירוב
סך מס היסף:
30,922 ש"ח
המס מתווסף למס החל על כל אחת מההכנסות עצמן. לדוגמה, העובדה שנוכה מדיבידנד מס בשיעור 30% לבעל מניות מהותי אינה מייתרת את בדיקת מס היסף בדוח השנתי.
ומה לגבי מכירת דירת מגורים?
שבח ריאלי חייב עשוי להיכלל הן בחישוב מס היסף הכללי והן בחישוב ההוני. עם זאת, לגבי דירת מגורים נקבע חריג: בשנת 2025 השבח נכלל אם שווי המכירה עולה על 5,382,285 ש"ח והמכירה אינה פטורה ממס.
כאשר שווי המכירה עובר את הסכום הקבוע בחוק, מלוא השבח הריאלי החייב נכלל בחישוב — ולא רק החלק היחסי הנובע מהסכום שמעל התקרה. הסכום האינפלציוני אינו נכלל.
ניכוי המס במקור עלול שלא להספיק
הוראת הביצוע מבהירה כי במסגרת מקדמות או הסדרי ניכוי הנוגעים לרווחי הון, אין בהכרח לגבות מראש גם את מס היסף. כתוצאה מכך, ייתכן שנוכה מלוא המס הרגיל מדיבידנד או מרווח הון, אך בדוח השנתי תיווצר יתרת מס נוספת.
למשל, בעל שליטה המקבל דיבידנד משמעותי בסוף השנה עלול לראות ניכוי מס של 30% בלבד, בעוד שחבותו הסופית כוללת גם מס יסף. לכן יש להכין תחזית מס ולשמור יתרת מזומנים מתאימה.
יש לשים לב!
הטעות הנפוצה ביותר היא לנהל תחזית הכנסות אחת בלבד. לצורך מס היסף משנת 2025 נדרשות שתי תחזיות מקבילות:
- כלל ההכנסה החייבת מכל המקורות.
- ההכנסה החייבת ממקורות הוניים בלבד.
הבדיקה צריכה להתבצע לפני חלוקת דיבידנד, מכירת השקעה או מימוש נכס — ולא רק בעת הכנת הדוח השנתי. במקביל יש להביא בחשבון הפסדי הון, הכנסות מחו"ל, זיכוי ממסי חוץ, מכירות מקרקעין והכנסות שלגביהן קיימת מחלוקת סיווג בין הכנסה עסקית להכנסה הונית.
תזמון הכנסה בין שנות מס עשוי להשפיע על התוצאה, אך הוא חייב לשקף עסקה אמיתית ואת מועד הפקת ההכנסה לפי הדין. פיצול מלאכותי, העברה פורמלית לקרוב או שינוי בדיעבד של מועד העסקה עלולים להיפסל או להביא לסיווג מחדש.
מה בעל העסק או בעל השליטה צריך לבצע
- לבצע תחזית שנתית לפני החלטה על חלוקת דיבידנד.
- לעדכן על ריבית, השקעות, שכירות ורווחי הון בארץ ובחו"ל.
- לבדוק אם ניכוי המס במקור מכסה גם את מס היסף הצפוי.
- לשמור נזילות לתשלום המס במסגרת הדוח השנתי.
- לבחון קיזוזי הפסדים ותזמון עסקאות לפני ביצוען בפועל.
מה מנהל הכספים או החשב צריך לבדוק
- להפריד בתחזית בין כלל ההכנסה לבין הכנסה ממקורות הוניים.
- לרכז דיבידנדים, ריבית, רווחי הון, שכירות ושבח מכל הגופים והמדינות.
- לוודא שהכנסות והפסדים נזקפים לשנת המס הנכונה.
- לחשב בנפרד את שכבת ה־3% ואת שכבת ה־2%.
- להשוות את החבות הצפויה למקדמות ולמס שנוכה במקור.
- לתעד את הסיווג שנבחר כאשר קיימת שאלה אם ההכנסה עסקית או הונית.
המידע כללי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של מקורות ההכנסה, הפסדים, פטורים, פריסות וזיכויי מס מחו"ל.
תאריך עדכון: 24.8.2026.
מקורות: הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025 – נוסח נגיש, פקודת מס הכנסה במאגר החקיקה הלאומי.